"זה לא מושלם"
"זה לא טוב"
"יצא לי גרוע"
אני שומעת את המשפטים האלו המון – מתלמידים
וגם מתוך הראש שלי.
פעם הייתי יכולה להתחיל ציור, והכל היה הולך טוב!
אבל בשניה שמשהו קטן לא הסתדר – הייתי מתחילה לשמוע את הקול הזה בראש שלי.
"את לא אמורה להיות טובה בזה? מה זה הטעות הנוראית הזו? אם אנשים היו רואים את זה בטוח היו צוחקים עלייך"… וכו'.
ויודעים מה?
הייתי עוזבת את הסטודיו, נוטשת את הציור שלי… רק לא לשמוע את הקול הזה.
הייתי יכולה לעזוב יצירה שישבתי עליה שעות, ולא לגעת בה יותר…
רק כי הקול היה כלכך חזק!
עם הזמן למדתי, שאם אני לא מתייחסת לקול הזה, ופשוט ממשיכה לצייר… הוא נעלם אחרי כמה דקות. כי אמנות מרפאת
אם אני ממשיכה לצייר למרות הקושי והפחד… אני מצליחה להמשיך ולסיים!
ואלו יוצאים הציורים הכי מוצלחים,
אלו שאני הכי אוהבת – כי הם מסמלים בשבילי הצלחה, והתתגברות על מכשולים.
התחלתי גם לצייר ציורים בצורה יותר משוחררת ו"לא מושלמת" בהתחלה – כי משם אפשר רק לשפר ולעלות.
אז אני רוצה לומר לכם –
אל תשפטו את עצמכם.
תמשיכו בשלכם, ותמשיכו ליצור.
בדיוק איפה שאנחנו נתקלים בקושי –
שם אנחנו יכולים לצמוח כאמנים וכבני אדם.
גם לאנשים\אמנים\יוצרים\בני אדם מוצלחים
יש קולות בראש, זה לא שהם חסינים לזה..
הם פשוט ממשיכים בשלהם למרות זאת.
(בתמונה – התחלה של ציור שלי, כשהיא מבולגנת עדיין ולא מושלמת)
משפט שמאוד עוזר לי הוא :
"אין אומץ ללא פחד"
או "ללא פחד לא היה אומץ".
זה בסדר לטעות – כי ככה לומדים לעשות נכון.
זה בסדר לפחד –
כי רק אם אנחנו עושים משהו למרות הפחד, רק אז אנחנו אמיצים 🙂
לחיי האמנות!
ארינה
