היום אני רוצה לענות על שאלה מצויינת שמישהי שלחה לי אחרי המייל האחרון,
זו שאלה שהרבה מאיתנו תוהים, ואני רוצה לענות עליה כאן:
"בדרך כלל אני מציירת לוקחת השראה מהפינטרסט.
זאת אומרת "מעתיקה".
אח"כ אם הציור שלי משתתף בתערוכה, אני לא מרגישה הכי בנוח עם עצמי כי בעצם "העתקתי"…
ואחרים בעצם חושבים שזה מקורי שלי.
האם ההרגשה שלי נכונה?
זה נכון לעשות ככה?
אם אני מעתיקה אז אני נקראת "ציירת"?
כל הקטע של להסתכל בתמונה ולצייר אותו דבר אפילו בשינויים מרגיש לי מוזר.
אולי יש לך טיפ בשבילי?"
תשובה:
שאלה מעולה!
כבני אדם אנחנו לומדים בעזרת חיקוי. זה כלי עוצמתי שגרם לבני אנוש להפוך לחיה הכי עוצמתית בטבע,
ואין בזה שום בושה.
כל מה שאנחנו יודעים ולןמדים מתחיל בחיקוי והעתקה ולמידה מחומר קיים-
זה נכון לגבי ללכת כמו שזה נכון לגבי אמנות.
ואין בזה שום דבר פסול – להיפך, זו הדרך הכי מהירה להתקדם בכל תחום.
מה שכן – אחרי שאנחנו לומדים מחיקוי והעתקה, מגיע שלב שבו אנחנו צריכים לעבור לשלב הבא…)
(זו הסיבה שחשוב לבנות בסיס טוב וללמוד רישום,
אחרת אנחנו רצים קדימה בלי ידע בסיסי וחשוב
ולא מבינים למה הציור לא נראה כמו שאנחנו "רואים" בראש)
בשלב הבא, מתחיל שלב שאני קוראת לו "מציאת העצמי", והוא דומה קצת לטינאייג'ר שרוצה להתמרד ולהכיר את עצמו טוב יותר –
האמן מתחיל "לשבור" את החוקים שהוא למד מהעתקה,
לעשות ניסיונות,
ליצור ציורים שונים ומשונים
ולחקור את היצירתיות שלו לעומק.
וגם – לפתח סגנון אישי מובהק,
שמבדל אותו ויוצר חותם אישי אצל אותו אמן.
(זה שלב מהנה מאוד כי הוא פורה יצירתית,
מלא בלמידה עצמית וגם-
זה השלב שבו תתחילו למצוא את הקהל שלכם,
השבט שלכם שירצה בהצלחה שלכם ולקנות מכם 🙂 )
יש עוד שני שלבים במסע האמנותי שמגיעים אחרי כן, אבל אפרט עליהם בנפרד אם תרצו 🙂
אז התשובה שלי היא כזו:
העתקה היא בסדר גמור – כל עוד האמן שקוף לגבי עניין ההעתקה.
יש גם הפרדה בין העתקה מתמונה (צילום עם מתן אישור הצלם) לבין העתקה של ציור של מישהו אחר.
אם העתקת מצילום או מהחיים- הכנסת משהו מעצמך לציור, למדת והתקדמת.
אם העתקת מציור – גם לקחת את הרעיון והעבודה של האמן המקורי, וגם העתקת את הטעויות שלו (ותמיד יש כאלו!)
בסופו של דבר,
אמנים הם עם מאוד רגיש והמצפן הפנימי שלנו חד ומדוייק מאוד.
אם הבטן שלך אומרת לך שזה לא נכון,
ש"זה לא באמת אני ציירתי"
ושיש כאן משהו לא מדוייק – אני ממליצה קודם כל להקשיב לבטן.
זה בסדר להעתיק כדי ללמוד, וזה מקובל.
אבל כל אחד צריך להחליט איך הוא מרגיש לגבי פרסום\מכירה של יצירות כאלו…
ללמוד את הבסיס,
לדעת לרשום ולצייר בפרופורציה בשיטה מובנית וברורה נותן המון ביטחון ואת האופציה ליצור משהו מקורי באמת,
כזה שאנחנו גאים בו ומרגישים שיצרנו בעצמינו 🙂
וזה- בסופו של דבר-
החלום של כל אמן ואמנית 🙂
וזה הכל לבינתיים!
מקווה שזה נתן לך השראה לאיך עובד מוח אמנותי קודח,
ומוטיבציה ליצור עוד ולהתקדם בדרך האמנותית שלך 😉
ארינה
